צעדים קטנים: כך נסייע לילדים להתמודד

מתן משימות קטנות ותפקידים לילדים
מספק להם תחושה של שליטה וביטחון, מסייע להם שלא לשקוע בתחושות של פחד,
ומעניק להם תחושה של הצלחה. לכן חשוב לתת תפקיד לכל אחד מהילדים בבית,
בהתאם ליכולתם ולרמת התפתחותם.

במסגרת זו, נדגיש את יכולתם
להתמודד עם האירועים, נחשוב ביחד איתם מה יהיה התפקיד שלהם בעת התרעה,
ונעודד אותם להיות פעילים ולנקוט יוזמה. כך למשל, לספור את כל הנכנסים
למרחב המוגן בעת קבלת התרעה, להודיע מתי חלפו 10 דקות מרגע הכניסה למרחב
המוגן, להפעיל את האח הקטן במהלך השהייה במרחב המוגן, או להתקשר לסבא וסבתא
כדי לעדכן שהכל בסדר.

נשמור על שגרה ככל שניתן

מצב חירום הוא זמן של אי-ודאות,
שמאופיין בתחושה של חוסר שליטה. סדר יום קבוע מפחית את תחושת חוסר השליטה.
לכן, ננסה לבסס שגרה משפחתית, הכוללת סדר יום קבוע (גם אם יש במהלכה התרעות
ואנחנו צריכים להיכנס למרחב המוגן). כך למשל נקפיד על השכמה בשעה קבועה,
ארוחות משפחתית בזמן, סידור הבית, זמנים לפעילויות של הנאה ומשחקים
משותפים, ושעה קבועה שבה הולכים לישון. עם זאת, זה לא הזמן לדרוש משמעת
מהילדים וחשוב להכיל גם התנהגויות חריגות. כך למשל, נאפשר להם לישון איתנו,
אם הם מבקשים.

נשוחח עם הילדים על המצב

חשוב שהעדכון הראשוני על המצב ועל
המשמעויות שלנו יגיע מההורים, שהם המתווכים הטבעיים של הילדים. במהלך
השיחה, יש לדבר עם הילדים באופן מותאם לגילם ובגובה העיניים, לאפשר להם
לשאול שאלות ולתת להם לבטא את עצמם גם באופן רגשי. לדגשים לשיחה עם הילדים.

נתאים את שגרת החירום לשפה של הילדים

נפעיל ביחד עם הילדים את הדמיון
ונתאים אליהם את השהות בבית בכלל, ובמרחב המוגן בפרט. כך למשל נחשוב על
משחק שניתן להכניס למרחב המוגן כדי שהשהות בו תהיה נעימה יותר, כמו הטמנת
הפתעות במרחב המוגן, סיפור בהמשכים, הצטיידות בגלימה שנותנת תחושה של גיבור
על ועוד.

לפניכם סרטון שמסביר לילדים את כיצד יש להתנהג כאשר נשמעת אזעקה:

video: undefined

נצמצם ככל הניתן את החשיפה של הילדים לתקשורת

עודדו את הילדים לצמצם את החשיפה
והצפייה באמצעי התקשורת ובאינטרנט. חשוב לעשות זאת בשיתוף עם הילדים, תוך
הסבר על היתרונות בצמצום הצפייה בחדשות ובהפחתה בחשיפה לתמונות המשודרות
באמצעי התקשורת. בנוסף, נעזור להם להבחין בין עובדות לבין דעות או שמועות
ונסביר להם עד כמה חשוב להיזהר ולהקשיב לגורמים מוסמכים בלבד.

נהיה קשובים להתנהגות

נסו להבין מה הילדים חשים. חלק
מהילדים מצליחים לבטא את הרגשות שלהם בקלות ולא חוששים להביע את הפחדים שהם
חווים, בעוד שאחרים מופנמים יותר, אולם יכולים לבטא את הפחד בדרכים אחרות.
לכן חשוב להיות קשובים לשינויים בהתנהגות שעלולים להצביע על תחושות מצוקה,
כמו היצמדות להורה, נסיגה התפתחותית, הפרעות שינה ועוד. רוב הילדים
יתאוששו בסיועם של הקרובים אליהם ולכן חשוב כי ההורים יהיו קשובים לסימני
מצוקה שמשדרים הילדים ויתמכו בהם.

ככל שנתמודד טוב יותר – הילדים יתמודדו טוב יותר

ילדינו שואבים את הכוח והביטחון
שלהם מאיתנו, ההורים. לכן ככל שנשתדל להיות רגועים בקרבת הילדים, היכולת
שלהם להתמודד עם המציאות הביטחונית תגדל. בהתאם, נשתדל למתן את התגובות
שלנו בחברת הילדים במהלך המלחמה, גם אם הדבר מגדיל במעט את הקושי שלנו.
עם
זאת, הורים יקרים, זיכרו גם את עצמכם בתוך האירוע הזה. התפקיד ההורי נותן
כוח והתגייסות למשימה, אבל ייתכן שגם אתם תצטרכו לאוורר רגשות. לכן מצאו
דרך לפרוק, לשתף ולדבר את אשר על לבכם.

נאפשר לילדים לשאול שאלות ולהביע רגשות

השיח עם הילדים יעורר שאלות,
מחשבות, חששות ורגשות מעורבים. נגלה הבנה לחששות ולפחדים שלהם וניתן להם
מקום לביטוי. חשוב לגרום להם להבין שהם לא לבד, לספק להם את התחושה שזה
בסדר לפחד, ולהסביר שלפחד שהם מרגישים סביב האירועים יש תפקיד – גם הוא,
כמו האזעקה, נועד לשמור עלינו, מכיוון שללא פחד, לא נפעל ונתגונן. יחד עם
זאת, אם הפחד משתלט עלינו, עלינו להרגיע אותו. אחת הדרכים להתמודדות עם פחד
היא להביע אותו ולשתף אחרים, וכן לתעל אותו לעשייה, למשל באמצעות ציור,
פיסול או כל יצירה אחרת המאווררת את הרגש.

נייצר לילדים עוגן של ביטחון

נעביר לילדים מסרים שמסייעים
בבניית החוסן, למשל באמצעות כך, שימנו את יכולות ההגנה והשמירה של צה"ל
וכוחות הביטחון עלינו. בנוסף, נסביר להם שלמדינת ישראל יש מערכת הגנה
אזרחית וצבאית חזקה, ונספר להם על פיקוד העורף וכיצד הישמעות להנחיות
מסייעות לנו, האזרחים, להגן על עצמנו ולשמור על חיינו.